היתר שתייה ללא תעודת כשרות (לחצו לצפייה)
על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אלכוהול כשר?

אלכוהול הוא חלק חשוב במסורת היהודית – קידוש, חתונה, שבת חתן או חינה, כולם יערבו שורה של משקאות אלכוהוליים.

אנחנו בפאנקו נתקלים פעמים רבות בפניות של לקוחות המחפשים אלכוהול משתלם לאירועים שהם עורכים – חתונה, בריתות ומסיבות. בכל פניה כזו אנו מדגישים כי לא כל המשקאות הם בעלי הכשר של הרבנות הראשית לישראל ונתקלים בשלל תגובות, חלקן מבינות, חלקן מופתעות לחלוטין - למה צריך תעודת כשרות על משהו שמכיל דגנים ומים?

ההסבר הוא פשוט, אבל עומדים מאחוריו כמה דברים קצת יותר מורכבים. כשמדובר במזון, הגבולות ברורים יותר ורובנו מודעים למגבלות העומדות בפנינו מבחינת תפריט האוכל, אך מבחינת האלכוהול, לא תמיד ברור מה נחשב לכשר ומה לא.

אז מה פירושה של הכשרות על האלכוהול ומדוע אנחנו צריכים אותה?

אחת השאלות שאנו נשאלים לאחר שאנו מסבירים כי לא על כל המשקאות שלנו יש הכשר של הרבנות הראשית לישראל, היא מה ההבדל בין הבקבוקים שלנו לבין בקבוקים של יבואנים ומפיצים אחרים.

התשובה היא – אין הבדל. אנו מקבלים את האלכוהול מאותו מפעל המייצר למאות ואלפי יבואנים אחרים באותה איכות ובאותו תהליך ייצור. הסיבה לכך שלא על כל המשקאות שלנו מופיע ההכשר, טמונה בהסכמים בין היבואן ליצרן, שלעיתים מונעים את קבלת ההכשר מהרבנות אם לא מדובר ביבואן רשמי או מוכר.

במסגרת הסכמים בין היבואנים הראשיים לרבנות הראשית הוחלט כי מתן תו "כשר" למשקה שאין עליו תעודת כשרות נחשב למעשה פלילי ולהונאת כשרות, דבר המונע מסימון משקאות הנחשבים לכשרים בכל העולם ככשרים בישראל.

למפעלים מסוימים יש כבר תעודת כשרות (כמו אבסולוט) ולכן אנו יכולים לקבל עליהם תעודת כשרות בקלות.

בגדול, ישנם 3 סוגי משקאות:

-          כשרים תחת השגחת הרבנות הראשית לישראל

-          לא כשרים, לדוגמא: קוניאק שלא השגיח על בציר הענבים יהודי, וודקה בטעמים מסיבות שיפורטו בהמשך.

-          משקאות ביניים – קחו לדוגמא את הג'וני ווקר. לנו ולכם ברור כי אין במשקה רכיב אחד שנחשב ללא כשר, אך עדיין לא קיבל אצלנו את תעודת הכשרות של הרבנות הראשית ולכן אולמות אירועים מתנגדים לעיתים להכנסתו.

עם זאת, רוב הרבנים לא רואים בעיה עם משקאות הביניים כי הם כשרים בכל העולם וחרדים בחו"ל שותים אותם בלי בעיה. בקישור הבא תוכלו לראות את רשימת המשקאות המאושרים על ידי ארגון הכשרות העולמי OK: http://kosherliquorlist.com/en/289-certified-by-ok

 

"אוקיי", אתם בטח אומרים, "כל זה טוב ויפה אם מדובר במי ששומר על כשרות, אבל איך כל זה קשור לחתונה שלנו ולצ'ייסרים שאנחנו רוצים לחלק לאורחים? ולמה ליהודי מברוקלין מותר לשתות גריי גוס בחתונה שלו ולנו לא?"

מה מונע קבלת הכשר של הרבנות הראשית?

הרבנות הראשית לישראל אינה מפקחת על משקאותמיובאים ולכן מאשרת לארגוני כשרות עולמיים כמו OU ו-OK לפקח על משקאות המיוצרים בחו"ל. תעודת כשרות לא ניתנת ליבואנים מסיבות שונות, רובן ככולן קשורות בבירוקרטיה פנימית של התחום.

הבעייתיות במתן הכשר על משקאות מיובאים נובעת מכמה גורמים:

כאשר מדובר באלכוהול מיובא צריך את האישור של מח' הייבוא הרבנות הראשית. כל המשקאות המיובאים צריכים לשאת אישור של גופי כשרות בארץ ובחו"ל. עיקר הבעיה במתן כשרות על משקאות אלכוהוליים נובע מכך שיין שלא יוצר על ידי יהודי נחשב ללא כשר ולכן יהודי שומר כשרות לא יכול לשתות אותו. כדי שיין יהיה כשר צריך שהוא יהיה תחת השגחה ושמישהו יפקח על תהליך הייצור יהיה על ידי יהודים המוסמכים לכך.

 

יינות משמשים גם לייצורם של משקאות אלכוהוליים אחרים - בעיות הכשרות העיקריות הן יין של גויים הכלול במשקה (בחלק ממשקאות הוויסקי), משקאות המכילים אלכוהול המיוצר משאריות של יין, בדרך כלל יין נוכרי. לעיתים ליקרים מכילים חלב נוכרי במקום אבקת חלב או חומרי טעם וריח ממקור מן החי המוסיפים לוודקה או וויסקי.

מקרה הבלנדרס

בארה"ב למשל, היבואנים נדרשים לשלם מיסים על המשקאות בהתאם לכמות האלכוהול שהם מכילים. לעיתים המיסים שהם משלמים עולים על הרווח שלהם מהבקבוק, כך שכל פירצה בחוק שתוריד את המס תתקבל בברכה.

אחת הדרכים הנפוצות לכך בארה"ב היא החדרת נוזלים בטעמים שונים (המכונים "בלנדרס") לתוך וויסקי, דבר המוריד ממנו 2% אלכוהול (ואת החלק היחסי של המיסים). אם נפח האלכוהול של הבלנדרס יורד מתחת ל-14% הוא מוכר כבלתי ניתן לשתיה ואז אין צורך לשלם עליו מסים.

לצרכני האלכוהול הדתיים, השאלה המתבקשת היא ממה עשויים אותם נוזלי טעם. ישנם אלפי כימיקלים המשמשים להכנת חומרי טעם וריח ולא כולם כשרים. לדוגמא:

•          גליצרין אשר אחוז ממנו מגיע משומן מן החי
•          חומצות שומן ונגזרותיהן אשר אחוזים מהן מגיעים מן החי ואחוז אחר מופק במכונות המכילות שומן מן החי
•          שמנת – לעיתים מופקת מחלב לא כשר
•          חומצת חמאה או חומצה אסטרית – לעיתים מופקות מחלב לא כשר

אלכוהול ואירועים בישראל

החלק השני של התשובה קשור לאולמות האירועים עצמם. אולמות רבים מקפידים לאכוף את הכשר הבקבוקים (נסו לנחש למה...) ומבקשים מבעלי האירוע להביא לאולמות רק בקבוקים עם אישור של הרבנות הראשית לישראל. אבל, כאשר מדובר במשקאות שאין ספק לגבי כשרותם, כמו וויסקי ו-וודקות נקיות, לא בהכרח תהיה בעיה להכניס את הבקבוקים לאולם, כל עוד מדובר ביבואן מוכר ואין ספק לגבי מקוריות הבקבוקים ואיכותם.

עקב כך, אנו ממליצים לכל לקוחותינו להתייעץ עם משגיח הכשרות של האולם בטרם פנייתם אלינו כדי לברר את עמדתו לגבי הכנסת משקאות שאינם נושאים הכשר של הרבנות הראשית לישראל.

 

* בהכנת הכתבה השתתף הרב שמואל שפירא, כוכב יאיר