טקילה סאנרייז

מהו הדבר הראשון עליו אתם חושבים כאשר אתם שומעים את השם "מקסיקו"? אם מדובר בספרדית, בפלפל חריף, בטאקו או בספידי גונזלס - כנראה שאתם לא חובבי אלכוהול גדולים. כי אם אתם כן מאלו, סביר להניח שתמהרו לענות: "טקילה" - משקה מקסיקני בצורה כל-כך מובהקת, שלממשלת מקסיקו יש זכויות רשומות על השם הזה. הטקילה‭ ‬היא‭ ‬המשקה‭ ‬הלאומי‭ ‬של‭ ‬מקסיקו‭ ‬ואחד‭ ‬מענפי‭ ‬הייצוא‭ ‬הגדולים‭ ‬והחשובים‭ ‬שלה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

אך למעשה הטקילה הייתה קיימת עוד לפני שמדינת מקסיקו הייתה קיימת. כבר בתקופת האצטקים (המאות ה-15 וה-16) נעשה באיזור שימוש בשיח האגבה. צמח זה מכיל כ-275 מינים, כאשר זן האגבה הכחולה הוא זה ממנו ניתן לייצר טקילה. לא פחות מ-51% מחומר הגלם של הטקילה מגיעה מזן אגבה זה. צמחי אגבה נוספים, תירס, דגנים וקני סוכר מהווים את השאר. תהליך הבישול של כל החומרים יחדיו מתבצע במשך יומיים בכבשנים או בסירי לחץ. לאחר מכן מגיעה שלב ההתססה, ולאחריו – הנוזל עובר זיקוק כפול, הכולל הפרדה וזיכוך. זה השלב בו כבר אפשר לקרוא לתוצאה "טקילה", אך מי שמעוניין להוסיף לו טעמים שונים יכול להעביר את הנוזל תהליכים נוספים. וכמו עם וויסקי – גם טקילה ניתן ליישן בחביות עץ. שלוש דרגות היישון השכיחות כיום הן בלאנקו (ביקבוק מייד לאחר היישון, ללא זיקוק), רפוסאדו (יישון של בין חודשיים לשנה בחבית עץ אלון) ואנייחו (יישון של מינימום שנה).
אם התהליך הזה נשמע לכם פשוט, ואתם כבר בדרך לקטוף קצת אגבה ולהתחיל לשחק איתה כדי לייצר מותג טקילה משלכם – דעו שלא מדובר בסיפור פשוט כל-כך. קודם כל – המשקה מיוצר רק באזורים ספציפיים בחמש מדינות במקסיקו, בעיקר בסביבות עיר בשם טקילה (מפתיע, נכון?), השוכנת במדינת חליסקו. אפילו אם הגעתם עד לשם וייצרתם את המשקה – את האישור והרישיון לקרוא לו "טקילה" מספקת מועצה מיוחדת שמונתה על ידי מדינת מקסיקו, וזאת לאחר שווידאה שהתרכובת עומדת בכל התקנות הדרושות – מהלוקיישן בו נוצר המשקה (כולל הקציר, האיסוף, התסיסה והזיקוק), דרך כמות האגבה, כמות האלכוהול (בין 35% ל-49%) ועד חותמת רשמית על הבקבוק, הכוללת את מספור המזקקה בה הופקה הטקילה.

מלח, לימון ושוט מהאגדות

אחרי שעברה את כל המסכת הזאת וזכתה להיקרא "טקילה" ולהיות מופצת בצורה מסחרית – מגיע החלק הכייפי: לשתות אותה, כמובן. הטקילה נלגמת בדרך כלל בכוס שוט ובלוויית מלחיה ופרוסת לימון. מה לאלו ולדרינק קטן? דרך השתייה המסורתית של הטקילה היא הרטבת גב כף היד עם רוק, המלחת האיזור, ליקוק המלח ואז, אחרי כל הטקס הזה, גמיעת המשקה בצורה מהירה. מיד לאחר מכן יש למצוץ מעט את פרוסת הלימון – זאת במטרה לשפר את הטעם (המלח מתחילת התהליך מתפקד כמקטין צריבה).
כמובן שזו לא הדרך היחידה לשתות טקילה. הטקילות האיכותיות יותר (אלו המיושנות) נהוג להגיש בכוס Lowball עם קרח בצד, וכן ניתן להשתמש במשקה כבסיס לקוקטיילים שונים. הידוע ביותר הוא, כמובן, המרגריטה, שם משתלבת הטקילה עם ליקר תפוזים ומיץ ליים.
בין מותגי הטקילה הבולטים והידועים ביותר ניתן למצוא את קוארבו ופטרון. את שניהם ניתן למצוא באתר פאנקו, כאשר מצטרף אליהם שם מותג טקילה חדש ומבטיח: "גילה טקילה". טקילה זאת מיוצרת מ-100% אגבה כחולה במזקקת הטקילה של סן איסידרו Industrializadora de Agave. גילה טקילה עוברת תהליך ייצור קפדני ומיושנת לפני הביקבוק לפחות 27 חודשים בחביות עץ אלון לבן. בארץ היא משווקת בלעדית על ידי פאנקו, ומדור האוכל של אתר Ynet הכתיר אותה לאחרונה כ"תמורה מעולה לכסף והכי משתלמת בטעימה".

ומה רוצה התולעת?

האגדה מספרת על בקבוקי טקילה המכילים בתוכם תולעת. בתקופת האצטקים הם אמנם תיבלו בעזרתן משקה מסיבת אמונה תפלה כלשהי – אך זו לא הייתה טקילה, אלא מסקל (משקה אלכוהולי המיוצר אף הוא מאגבה). כך ששילוב של תולעת וטקילה – הוא לא יותר ממיתוס.

שלח לנו את הקוקטייל שהכנתם!

[email protected]